מיכל אב / כויות |
כתרה לאיטה
בוערת וכבית
שואלת וכלית
בואי ביום סגריר אל החופש
זועקת אל האדמה
כרגע הינך כעלמה בשביה
ליחשה נהמה
האש משחררת רבדים רבדים
אדמה שכל חלקיה שרופים
האומנם יום סגריר הוא החופש
היעלמו סימני הכובש
בואי ביום סגריר אל החופש
לחשה לאדמה בטעות
ונהמה כשכילתה את החורש
יום מותי הוא לך חירות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|