כל מה שרציתי לאמר כבר שמעת
והמחשבות בראש ישנות ונשנות
הרבה זמן לא דיברתי
על אותן חדשות-ישנות
והלילה לא נרדמתי
עד שלא כתבתי על אותן מצוקות

יותר קשה לחשוב על לאן מאשר איך
וכל כיוון לדרך חדשה
מגלה סימנים של אנשים שפסעו בה
הבל הבלים אמר קוהלת
מה שהיה הוא שיהיה
אז אנה אני חותר
אם בעתיד עבר יקרה?

לעיתים נמאס מהעתיד והעבר כבר מת
אני מנסה לחזור להיום ולראות מה יקרה
מגלה שבעתיד יש תקווה בעבר זכרון
ובהווה אין שום רגש או חזון
זה רק חלום

אכזבה
מהצורה שבחרנו לחיות
בפנים אין זיכרון
לאמת שהפכה למילה
יושב על חלון וכותב דיברי שיברון
על אותו הדור שלי שצועד לעבר האבדון...