מתגעגע ליפה מכל
ליפה  שאיתה לא יכול
מתגעגע אל האור הגדול
חייב להתרחק אך אינני יכול
הזיק הקטן שנשאר בחיי
אוהב אני אותה אך אומר תמיד דיי
הירוק בשדה שבו אני עובר
הכחול במים המתוקים ביותר
מתגעגע רק אלייך אל היותך אל דמותך
חולם בלילות את דמותך רואה
משהו מדהים אין עוד כזה מחזה
רוצה לגעת אך אינני יכול
יודע אסור המרחק עוד גדול
ליבי פועם ומפסיק בשנייה
רואה הוא אותך ומחסיר פעימה
מתגעגע למבט העמוק בעינייך
לחיוך האלוהי לנשיקה על שפתייך
כואב לי לדעת לראות לא לגעת
כואבת התמיהה לאהבה כה רחוקה
מתגעגע לרכות הנעימה של עורך
לנשיפה על עורפי לחיוך המרכך
רוצה לאחוז אותך שוב בזרועותי
כואב לי הלב, איך בכלל אני חי?
איך עושה את דרכי כל יום שוב ושוב
אך תראי יפתי יום אחד עוד אשוב
קשה לי לנשום שאת לא לצידי
לא מצליח לחשוב כי את שוב לא איתי
מתבלבל במילים השורות עקומות
את לי הלכת וכבר אין חריזות
השיר נכתב בשבילך יפתי
כמו הגאות והשפל שוב תהיי את שלי
אך זאת לא אדע איך ומתי
אל תחכי לי ילדה, אוהבתך לנצח אז דיי.