צילה, המורה שלי, אומרת שיש לי דמיון עשיר. ההורים אומרים לי
להפסיק לחלום. הם כמו כולם אינם מבינים שאני חי בשני העולמות.
כמו כולם אני הולך לבית הספר, מכין שיעורי בית, משחק עם חברים
ובמחשב, אבל שלא כמו כולם אני חי בעולם נוסף, אנשים כמו אבא
ואמא קוראים לו עולם הדמיון, אבל בשבילי ובשביל האנשים שחיים
בו העולם הזה הוא ממשי לגמרי. בעולם הדמיון כל מה שאנחנו
חושבים עליו מתממש, וכדי למנוע כאוס לכל אחד יש תפקיד שעליו
הוא אחראי. ברק אחראי על הסרטים, והוא די מוכשר בזה, בכלל כל
אחד מוכשר מאוד בתפקידו, שכן רק על זה הוא אחראי ואם זה לא
יוצא לו כמו שצריך, אז הוא ישר מפסיק לחשוב על זה והדבר נעלם,
עדי אחראי על הבריאות, פעם הוא בטעות דמיין מחלת מרשמלו וכל מי
שנדבק במחלה אכל שבוע שלם מרשמלו. לקח לנו המון זמן עד שהצלחנו
לגרום לו להפסיק לחשוב על זה. התחום של רויטל זה אהבה, אתה רק
צריך לראות מה רויטל יודעת לעשות בתחום שלה, פשוט אי אפשר
להפסיק להתפעל. ספרים זה באחריות מירית, כל יום היא מספרת לנו
סיפורים חדשים ומביאה לנו שירים חדשים, אני לא יודע איך היא
מצליחה לחשוב על כל כך הרבה סיפורים חדשים כל יום, ובכולם
עלילה מרתקת ותיאורים רבים. יערי מדמיינת מיניות, מה זה אומר ?
את זה אני אשאיר לדמיונך הפרוע. את התחום של מיכל אני מאוד
מעריך שכן היא בתחום המזון, אתמול למשל היא דמיינה סלט ג'לי.
היה ממש טעים. זה נראה כמו ג'לי היה לזה טעם ומרקם של ג'לי אבל
מזין כמו סלט ירקות אמיתי. כל כך כיף לאכול ככה, הרבה יותר
מאשר העולם המשעמם שלנו, בו לביצה יש מרקם וטעם של ביצה.

אומרים שאני חי בעולם משלי, עולם של דמיון,  אבל המבוגרים לא
מבינים שהעולם הוא לא רק שלי, הוא של הרבה אנשים.
סיפרתי לך בפגישה הקודמת על ברק, עדי, רויטל, מירית ומיכל.
היום אני רוצה לספר לך על אנשים נוספים בעולמי. שקד שאחראית על
האימה, לא מפסיקה לנסות להפחיד אותנו. פעם היא כמעט גרמה לעולם
להתפוצץ. לרגע זה היה מפחיד, בשניה האחרונה עצרנו אותה מלדמיין
את זה. תאר לך כמה הרסני יכול להיות התפקיד שלה. עינת מתפקדת
כקצינת השכל, שזה תפקיד חשוב ביותר, היא מחלקת לכל אחד ואחד את
כמות הדמיון שהוא יכול להשתמש בו, ואם למישהו חסר קצת, אז היא
נותנת לו מהמחסן. זה תפקיד חשוב, כי צריך להיות כל הזמן על
המשמר שלא יחסר במחסן, ואם המחסן מתרוקן, ישר צריך לדמיין עוד
שכל, שיהיה מלאי זמין. הכי אני אוהב את התחום של שירית, היא
מתפקדת בתור התמימות. כאשר שירית בסביבה הכל יותר לבן, יותר
רגוע, עם הרבה פחות דאגות. אבל אל תחשוב שאין לנו דאגות בכלל,
אתה רק צריך לראות מה קורה כאשר שירית ושקד נמצאות באותו מקום,
בשביל זה יש לנו את בני, בני הוא שומר הזמן. התפקיד שלו לחלק
זמנים שונים בין תחומי האחריות, אל תדאג אני אסביר, זה לא כזה
מסובך. בכדי שלא יהיו התנגשויות כגון אילו שציינתי לפני כן,
מחלק בני זמנים שונים לכל אחד שבו יהיה מותר לו להפעיל את
הדמיון. ואם שניים רוצים להשתמש בו זמנית בדמיון והדבר עלול
ליצור התנגשות, בני נותן להם אזורים שונים ובכך מונע תקלות.
אבל לצערי הוא עדיין לומד את התפקיד, ובעיות כגון אילו עדיין
מתרחשות. יש לנו עוד הרבה אנשים בעולם שלנו. את אפרת שאחראית
על המתיקות, את נתי שאחראית על מיון אנשים חדשים שרוצים להצטרף
לעולם, את סימי שאחראית על הנקיון ואת שי שאחראי על הבלגן
ושניהם משחקים בחתול ועכבר, רודפים אחד אחרי השני בכל רחבי
העולם. את יוסי שאחראי על הביטחון,  את ניצן שמטפל במוזיקה
ועוד הרבה אנשים, אני מבטיח לספר לך על כולם בפגישה הבאה. מה
שאלת ? על מה אני אחראי ? חשבתי שזה כבר ברור, אני אחראי על
האושר.

אני חושב  שהפסיכולוג לא האמין לי, אבל כשיצאתי מחדרו הוא
חייך, ולרגע נראה היה שהוא קצת יותר מאושר.


25.2.01