אני מסתובב בסופר באזור של המוצרי חלב בשביל אמא שלי (שוב
סונג'רתי לקניות) אחרי כמה ליטר חלב ו-4 מילקי אני ממשיך
לכיוון הבשר ואני רואה אותה מולי, אלוהים מה אני עושה?
טוב, שמאלה פנה בשיא המהירות אני משלם ואני יוצא. אני לא מאמין
שהיא גם שם! היא בכל מקום!
אני עובר ליד המקדונלדס מסתכל לתוך החנות והנה היא שם! כל כך
יפה, כל כך מכוערת...
כולם מחייכים מסביב וכל כך מאושרים ורק אני מנסה להסתכל לה
בעיניים אבל הן ריקות, רק מחזירות לי את אותו המבט החלול שלי
כאילו מישהו לחץ לה על הכפתור של ה- 0ff שיש לה בראש וזהו, היא
מתה חיה, כמו איזה זומבי...
אני מסיט את מבטי באותו הזמן שהיא מסיטה אותו ממני וממהר
לכיוון האוטו בלי להסתכל לאף כיוון חוץ מלמטה (שם היא בטוח לא
נמצאת) ונכנס לאוטו.
היא מולי.
ציפיתי לזה ואני מעיף אותה ממני בגסות, היא כל כך מכוערת אליי
עם השיער החום הקצר שלה והעיניים העצובות שמראות מבט מת מדי
פעם.
אני נוסע הביתה מחנה ונכנס לבניין.
זה לא יאומן אני רואה אותה שוב! היא בכל מקום. אני נכנס מהר
למעלית ושם היא מחכה לי, מביטה בי בעיניים עצובות ונחושות שלא
לראות אותי יותר אבל אני יודע, אני יודע בדיוק מה אני הולך
לראות שאני אכנס הביתה. אני נכנס הביתה מפטיר שלום חפוז לכולם
ושם את המצרכים על השולחן.
אני נכנס לחדר, מתפשט ומסתכל בה ערום לגמרי.
כמה היא מכוערת.
כל כך מכוערת.
מראות... מכת מדינה תאמינו לי.