אז לא קיבלת את המייל שלי.
המילים שישבתי והקלדתי באותו הלילה היו לחינם.
מילים אבודות שהגיעו לשום מקום.
זה היה צפוי, בעצם.
היה צפוי שעד שאני אחליט לחשוף את הכל, להגיד את זה,
משהו יקרה ואתה לא תדע.
- "את מתכחשת לזה."
- "אני לא מתכחשת, אני מודעת לזה לחלוטין."
- "מודעת ל-מה?"
- "למה שאתה חושב שאני מתכחשת אליו..."
- "תגידי את זה!"
- "אני לא אגיד את זה."
- "תגידי"
- "לא. "
בסוף אמרתי את זה.
במייל ההוא. שלא קיבלת. שגם לא תקבל.
אני אף פעם לא אגיד את זה יותר.
אתה לא תשמע את זה ממני. תהיה בטוח.
אפילו שלום לא הספקתי להגיד.
אני מתגעגעת אליך. כוסאמק. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.