פיצוצים אלמוניים באמצע הלילה השחור
אני חושבת אולי הגיעו החיים לשכונה
תפאורה צפויה לחיים נמוגים
כמו בהמתת חסד, מערכת עוצרת אחרי השנייה.
תהפכי את הלילה לחבר, אמר פעם אבא
מדהים שרק את המשפט הזה אני זוכרת
אולי הוא נכון.
אני אהפוך אותך לחבר, לילה
אתה תהיה שותף לסוד שלי
לתשוקות והפחדים תאצור בתוכך
כל נימי תחושותיי הפועמים בחום
כל תמצית האני המתמוססת
אתה החבר הטוב מכולם, לילה
יפהפה וחלק ושחור
כמו ים תלוי בשחקים, משמש לי משענת רכה
במקום היום הצורב והמדכא
במקום השמש השורפת, החושפת
כל פגמיי, כל חיי
מאירה בכוח האמת, הכאב
מצביעה באשמה על הדברים שלא יזכו עוד לשוב.