|
ערב אחד שהחזיר יותר מדי...
למה אתה משתמש בי ואז זורק אותי כמו סמרטוט
למה אתה מביט בי ומחייך ואז מפנה את המבט
אם פעם קינאת, למה כך זה כבר לא עכשיו
למה אתה רוצה, אבל ממשיך לשבת בצד
למה אני עוד חושבת עליך ודיו מבזבזת בתהיות קיומנו
למה הסתכלת וכלום לא אמרת
למה שתקת, רק תאמר לי למה
למה אנחנו באותו החדר ומילה לא מחליפים
למה אם אתה מולי אני שותקת
למה מילים לא מתארות את מה שאני מרגישה
ולמה לשוחח איתך על זה אינני רוצה
למה אני רק על זה עוד חושבת
למה קריסת עולמנו גרם לרעידת אדמה בעולמות אחרים
למה אני עדיין מרגישה שחייך שווים לי יותר משלי ושאושרך חשוב
לי יותר משלי
למה אם אתה בכלל לא באיזור אני עלייך לא חושבת
ופתאום כשאתה מופיע בהכל אני נזכרת
אומנם הקטע מאוד מאוד מבולגן ולא גמור, אבל מכיוון שהמון זמן
לא כתבתי כלום החלטתי שבכל זאת כדי שאעלה אותו. |
|
|
מדאיג אותי
לחשוב מה יקרה
לסלוגן הזה בזמן
העיון, שפצור
ומחזור.
אני די חושש
לגורלו.
תגובת מערכת:
ובצדק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.