|
חובט את ראשי על השולחן לצלילי נירוונה...
דומע מהעיניים, נוזל מהאף...
מנסה להקשיב לשקט שנמצא שם...
שנמצא מעבר לצרחות, לצלילי הגיטרות הצורמים שקט שלא קיים ושם
אם הוא כן זה לא משנה שאני חובט את ראשי לצלילי נירוונה.
כותב זבל ספרותי לצלילי נירוונה... זה מה שאני עושה מדבר עם
בחורה
אחת בICQ-... אחת בלבד שלא אכפת לה שאני חובט את ראשי לצלילי
נירוונה
האחת היחידה שלא שואלת מה קרה?
שלא אומרת שאין לה איך לעזור היחידה ששותקת איתי.
שיודעת שזה לא משנה. שיודעת שאין תזוזה לשום מקום. שיודעת שאני
תקוע שיודעת שגם בתזוזה אני תקוע...
שומע לי נירוונה מחפש קירות לתקוע בהם אגרופים לפורר טיח
להשפיע לפחות במשהו. להרוס את הידיים גם זאת השפעה אמנם לא
טובה אבל בהחלט השפעה.
מחנק בגרון לא מסוגל כבר לבלוע זה מתחיל לצרוב.
לכאוב...
אין פואנטה במה שאני כותב ולא בטוח שיאשרו את זה לפרסום זה סתם
זבל ספרותי שנכתב לצלילי נירוונה.
זבל שלא חשוב... שלא יזיז שלא ישפיע שלא יהפוך אותי לפחות תקוע
בחיים.
סתם זבל שאני כותב...
מזיין את השכל
מנסה להבין
ששום דבר לא מובן
שום דבר לא ישתנה. |
|
|
הי אתה!
כן אתה!
אני מדבר אליך!
תסתכל עלי כשאני
מדבר אליך, שב
ישר, וסדר מייד
את ערימת הזבל
והניירת שיש לך
על שולחן המחשב.
כן, אני יכול
לראות אותך! זה
ממש בושה איך
שאתה חי. שקם את
עצמך, ומיד. צא
החוצה לשאוף
אוויר, אתה פה
כבר כמה שעות,
נכון!?
אני מכיר אותך,
זו לא הפעם
הראשונה שאני
רואה אותך פה
ככה. יאללה,
תתארגן!!
צרצר, האח הקטן
צופה בך. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.