בשדה הקרב, אלוהים שבי,
אראה חבריי נסים מאוייב,
רצים לחייהם.
ואותי לא ישכחו, אלוהיי.
חבריי, אלוהיי,
יצילו את חבריהם
שלהם תקווה עוד יש.
וכועס אני, אלוהיי.
לא על חבריי
שהותירוני מאחור,
לא על אויבי שקבע את מותי
וגם לא על מפקדי
ששלחני לקרב.
אך אלוהיי, עדי, כשאשתות דם
על הקרקע הקדושה
ספוגת דם הלוחמים,
אעצום עיניי בנחת
ולא אשכחך.
לא אשכח, אלוהים,
ששכחת אותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.