|
הייתי לאבא להבה חלשה
מחממת מעט את הבדידות
מלטפת את ניצני השיבה
מעלת בת הצחוק הקלה
הקריסטל הקטן של אבא.
עכשיו אני הפורצלן השבור של אמא. |
|
|
ויאמר: בני
פלישתים המה,
וכי זנה תזנה
הארץ ויקח בידו
המאכלת ביום
ההוא לאמור: די
נמאס! - בואו
נדבר כמו אנשים
מגניבים.
תנ"ך 2000 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.