עופר גלית / דיכאונ |
שנים
שלושה
אחד אחד הם עוטפים אותי
גורמים לי לשתוק
ולא לדבר
שכן אינני צוחק כבר
ורק מתנכר
מתנכר לחיים
כמו שהם התנכרו לי
לי
לעצמי
לגופי
לרוחי
לנפשי
לעוצמתי
את כולם ניצחת
מלאי חבורות הם
מובסים ותשושים
ואז אור, אור קטן אני רואה
לתוכו מביט
ורואה אני את הדרך
אבל הדרך מובילה למקום בו לחיים אין ערך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|