(1. לפי חוק-שווין-הזדמנויות, הדמויות זכר/נקבה,
אשכנזי/ספרדי, שחור/לבן, שמן/רזה, ואני/ אשיר,)
(א24. למניעת הבנות: הזהרו מהשואל וגם מהעורב.#:-)
1. פתח-דבר, ובו יסופר, על גיוס כישלונות צעירים.
- בואו נארגן הצגה, הציע הינשוף.
- אין זמן, אין זמן, התחמקה השועל.
- שטויות, שטויות, חיזקה העורב.
- אכתוב עליכם סיפור יפה, משל.
- למה אתה? הקשה השועל.
- למה מה? למה מייייי אתה?
- אני הסופר.
- גם אני סופר!
- ואני משורר, סופר, קופאי, וכרטיסן, ספר העורב.
- בסדר, ספרו אתם.
- לא מספר, לא מזמר, שומר על זכות-השתיקה!
- לא ראיתי, לא שמעתי, התנצל העורב.
- אולי אני אספר? התעניין הינשופה.
- טוב, ספר אתה, ספר,ספר.
-
2. חלק שני, בו יסופר על ליהוק, ליקוק, גיהוק, וגיחוך.
- הסיפור כבר נכתב, אני מביים, הסביר הינשוף.
- ?
- אומר לכם מה לאומר, לעשות, כיצד, ומתי.
- אל תגיד לי! מה! לעשות! רטן השועל. הסוף לרודנות!
- חופש, שוויון, אחווה! מהפכה!
- לכול אחד תפקיד חשוב ביותר, רק שלו, תיקן ינשוף.
- מה תפקידי? הסתקרן השועל. מי אני?
- ומה אני? התפלסף העורב: "לחדול או להיות?"
- שועל, אתה בתפקיד ה"שועל", ועורב, בתפקיד ה"עורב".
- אני מתרגש, הזיל דמעה השועל
- אתם תהיו מפורסמים, כמו בטלוויזיה!
- אז גם אני מתגרש, צהל העורב...
- אז מתחילים, עורב, עלה על העץ.
- לא כול כך מהר, מצמץ השואל בעיניו היפות.
- מה נתת לו, התבכיין העורב
3. חלק שלישי, על הסכם שכר.
- לא הבנתי את שאלתך.
- תנאי שכר,טלפון, הבראה...
- מה יוצא לי מי זה, העורב שלף עת.
- קרן השתלמות, חבר הסתדרות.
- תהילת-נצח, הבטיח הינשוף
- תהילה אוכלים? התלבט השואל
- תחילה אוכלים, טקילה שותים, השלים העורב.
- אתם תהיו גיבורי המשל
- לא רוצים גיבורים, גיבורים נהרגים, נרתע השועל
- רוצים לחיות לנצח, ייחל העורב.
- we don't want annother hero!
- תהיו מפורסמים, כוכבים !
- כמו בטלוויזיה, הרהר השואל
- הוליווד, התמוגג העורב
- עוד יותר, קבע הינשוף
- רוצים תהילה, רוצים תהילה, מתחילים...
4. פרק רביעי: אם תרצו, אין זו הצגה.
- ראשית: סיפור המשל.
- בקיצור, בקיצור.
- "העורב גנב חריץ גבינה, והתעופף אל ענף עץ לאכול...
- אני לא גנב! מחה העורב.
- סליחות-אלף: קנה, מצא, קיבל שי,גמ"ח, בערב טעימות
גבינות-ויין.
- למה על העץ?
- שלא יפריעו לאכול את הגבינה...
- בכלל לא מפריע. לא אוכל גבינה!
- למה?
- למה-ככה! לא אוהב גבינה. מסריחה. אייייכסה!
- אבל כתוב בהצגה...
- אז תאכל אתה! לא אכלתי בחיים.
- גם אני לא אכלתי, עודד השועל, אבל בשביל המשל, הנה, אני
אוכל... מממ... טעים!
- בסדר, בסדר, כמשל, הסכים העורב, וטעם מן הגבינה,
- לא רע, אמר השועל, יש עוד?
- מסריחה, אבל טעימה, חזר העורב במקור מלא גבינה משובחת.
%. סוף-דבר, הפתעה, ובשורה מרה.
למחרת בבוקר שב הינשוף, עם שני עוזרים, בחלוקים לבנים.
למרגלות העץ גילו עורב ושועל, מתים.
- אני דורש דו"ח מפורט, בדיקות מעבדה, צילומים, וכו' בחמישה
עותקים.
- כן, אדון מנהל. באנחת ייאוש, רכן העוזר, שלף כפפות גומי
ושקיות ניילון, והחל להקליט:
"...אין סימני על-אימות, מתו בחצות, חלל-פה מלא גבינה..."
- מצוין! שלף הינשוף תוצאות מתוך ערכת הבדיקות, אין כל סימני
הרעלה.
- גבינה צהובה איכותית, מהמכולת, מפעל מאושר, חומרי שימור,
צבע-מאכל, טעם וריח, לפי תקן, תוצרת התעשיות הביו-טכניות
המפוארות שלנו.
- כשר למהדרין, יצואן מצטיין, מחלב פרות שיבוט גנטי חדשני
ביותר...
- תגנוז את הדו"ח! הורה הינשוף, לא נהרוס את תעשית המזון!
מחר אני מביא מתנדבים חדשים.
משל "השועל והעורב, "מוסר השכל
ראשון: אין מוסר, ואין שכל.
שלישי (ושני אין לו): "פריערים" מתחלפים, מתים, ושותקים.
שלוש ורבע: "דבר-מה מסריח, ולא רק בממלכת דנמרק"
שלוש וחצי: אם תרצו, ההצגה (לא) חייבת...
10.11.02 הרצליה |