וואיה פינגוין / לא עוד חברה |
היא חושבת, אני שונה
היא שכחה כבר את הדרך
לכאב וחזרה
היא מצאה לה את השקט
היא טובעת בשלווה
היא משם כבר לא חוזרת
היא יותר כבר לא בוכה
היא יודעת אני אחרת
ותמיד תמיד שונה
נתקעתי אי שם בדרך לכאב
ולא מוצאת דרכי חזרה
יום יבוא, ושירי לא בת קול
יום יבוא אני לא עלה
יום יבוא שירי לא רוח
יום יבוא הוא ואני סופה
ואת, פצע שהגליד
הגליד וצילק את ליבי
הגליד וריפא נשמתך
את רק עוד צלקת
אחת מני שורה ארוכה
כשאת איתי את רק שותקת
לא עוד חברה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|