צווארי ארוך כתולעת,
מתפתל סביב עץ חלול אשר שלטי עצור צומחים עליו
רגלי דקיקות כזרדים
וודאי יקרסו תחת עומס כרסי המשתפלת וראשי העצום
אך אני ניצב
במדבר אספלט אפור סדוק, חלקי מכונות מבצבצים מבין סדקיו
שמים תכלת כים באויר, אולי הם ים הרי הם נוטפים
והשמש, השמש מלבבת לכבודי הפעם,
מתפוגגת לפרפרים תכולים נושאי תפילה,
באופק המתכווץ
רמקולים מנופצים אוחזים כלי נגינה בידיהם
היכל שומם מוחא כף
במה עקומה שוקעת
ורקדניות רוקדות על הזין שלי
אני בוהה במסך ורואה תמונות חדות מילדותי המסורבלת
ככלל
הכל ברור מאוד עכשיו:
נגסתי מהתפוח
הוטבלתי במים
וראיתי את הקולות,
הושטתי יד רפה ונגעתי באצבע שמימית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.