"קצת יותר רגש, ג'ייסון. אני יודע שיש לך את זה בכמויות".

ג'ייסון תהה בינו לבין עצמו איך לעזאזל הוא אמור לתת יותר רגש
בדיבוב הסצינה הנוכחית בה שלושה שוורצע חייעאס מצוידים כהלכה
בודקים את סגולותיה הארגונומיות של עלמה מחומצנת ומשופעת
איברים בעצמה.

ג'ייסון, או ג'ימיני כפי שחבריו הלא-רבים היו מכנים אותו על
שום המזל שהיה פוקד אותו תדירות, היה ברנש בשנות ה-30 המוקדמות
לחייו, עת חדר לתעשיית סרטי הפורנו הענפה שבמערב התיכון בארצות
הברית. בתור מדובב שכזה היה מרוויח שכר שעתי מכובד שהיה מאפשר
לו ליהנות מהחיים הטובים. אבק כוכבי הפורנו, או כוכבניות
הפורנו ליתר דיוק, דבק גם בו. לאחר כל יום צילומים היה מסיים
את הערב בחברת כוכבנית בדירת הסטודיו המרהיבה שלו על אגם
מישיגן העצום.

כשרונו של ג'ייסון בתור מדובב התגלה יום בהיר אחד בעודו שוקד
על הצגת הפרזנטציה שלו בכימיה במעבדת הניסויים באוניברסיטת
UCLA שבקליפורניה במסגרת לימודי ה-BA. בעוד ג'ייסון מציג את
הניסוי, הוא תיאר מילולית שלב אחר שלב את הניסוי באופן שריתק
את הקהל. הוא השתמש באפקטים ווקאלים כמו היה סינתיסייזר אנושי.
לאחר שוך תשואות הקהל, ניגש אליו אדם מהוגן למראה שהציג את
עצמו בתור דוויט מקנזי:
"נעים מאוד, אני דוויט מקנזי, צייד כשרונות של אולפני
פיקסאר".
"איך אני יכול לעזור לך, דוויט?", שאל ג'ייסון בנונשלאנטיות
האופיינית שלו.
"ובכן", פתח מקנזי, "שמתי לב ליכולת הדיבור המרתקת שלך
בפרזנטציה ולאפקטים הקוליים שהוספת כדי להעשיר את החוויה.
אם אתה מעוניין, אחתים אותך כאן ועכשיו על חוזה לדיבוב סרטי
אנימציה של האולפן", אמר ושרבט מספר על דף הפנקס שלו.
"זה מה שאנחנו מוכנים להציע לך".
ג'ייסון העיף מבט קצרצר ונונשלאנטי לעבר הדף, ואיבד בן-רגע את
הפאסון מרוב התרגשות.
"א-אתה רוצה לומר לי שהמספר הזה הוא מה שאתם מוכנים לשלם לי
לשנה?" שאל ולסתו נפערה.
"לא חביבי", גיחך מקנזי. "זה מה שאתה מקבל לחודש".

לא רגע מוקדם מדי, נטש בו ביום ג'ייסון את לימודיו באוניברסיטה
היוקרתית לטובת עבודת דיבוב של סרטי אנימציה איכותיים מבית
אולפני פיקסאר. כשהודיע על כך למזכירה האקדמית בפקולטה שלו,
זכה לתגובה הקרירה האופיינית שלה בסגנון:
"ידעתי שיעיפו אותך מפה מהר, רק לא ידעתי כמה מהר".
ג'ייסון התפקע מצחוק ואמר שמהיום הוא משתין על פשוטי עם כמוה.
היה לו מין כשרון שכזה למרוח את המזל שלו בפנים של אחרים.

"קאט, ג'ייסון. עבודה נפלאה! סיימנו אנשים!", צעק הבימאי.
עוד סרט מוצלח תם לו. ג'ייסון ניפח את חזהו כטווס ועשה את דרכו
השגרתית לחדר האוכל בו הוגשו מטעמים במשך כל היום. בעודו מורח
בייגל עם פאטה אווז וקרים-צ'יז, בהה בהשתקפותו שבמראה.
"זה מה שאני רוצה לעשות בחיים? אני הרי ילד בתוכי. נועדתי
לראות סרטי אנימציה, לא לדובב אותם", קבע בנחרצות. הוא השליך
את הבייגל לפח ופנה למנהל האולפן:
"פרדי, אני פורש. מיציתי את החוויה". פרדי שלא האמין למשמע
אוזניו ניסה להניא אותו מהתפטרות, אך נתקל בחומת עקשנות. "טוב,
אם כך", אמר פרדי. "אולי שינוי אווירה יכול לעזור לך. יש לי
חבר בתעשיית הפורנו בשיקגו שישמח לקבל בחור כשרוני כמוך".
לא עברה שעה וג'ייסון והפקעאלך המצועצעים שלו כבר היו על
המחלקה הראשונה בטיסה לעיר הרוחות.

"ואו, אני ממש יכול לצוד כוסיות ולהביא אותן לדירת הזיונים
המדהימה הזו", פלט ג'ייסון לסוכן הנדל"ן שלו בחוסר טאקט
אופייני. "אני רוצה!", אמר ולקח את הדירה בקומה ה-69 בגורד
השחקים שניצב 40 מטר בקירוב מהמרינה של אגם מישיגן.
זמן לא רב לאחר מכן, כבר היה עסוק בצביעת היאכטה התלת-מפלסית
שקנה במרינה. "אני אקרא לה פאקינג מריה!", גיחך לעצמו.

"קצת יותר רגש, ג'ייסון. אני יודע שיש לך את זה בכמויות", שאג
הבימאי לתוך המגאפון.
"אם רגש זה מה שהוא רוצה, רגש זה מה שהוא יקבל", סינן לעברו
ג'ייסון.
רגעים ספורים אחרי תום הסצינה קרב הבימאי לעבר ג'ייסון וחיבק
אותו. "לא ראיתי דבר כזה בחיים. אתה פאקינג אומן!", אמר ומחה
דמעה. "אני יודע", אמר ג'ייסון. "צריך לקרוא רחוב על שמי".

באותו הערב התמזל מזלו של ג'ייסון כפליים - שתיים מכוכבות הסרט
"סקס, סקס ווידאוטייפ" הזמינו עצמן לדירתו המאובזרת.
ג'ייסון לא ידע את נפשו מרוב אושר. הבחור הממוזל איבד בזכותן
נוזלים בכמות מקבילה לאובדן נוזלים אצל אצן מרתון ממוצע.

למחרת על הסט הסתובב ג'ייסון עם חיוך על הפנים נכון לדיבוב
סרטו הבא "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים", סרט כחול בכיכובם של
גמדים וגמדות לבושים בבגדי דת נוצריים.
בעודו מדובב את הסצינה הראשונה בה גמד המצויד היטב עטוי בבגדי
כומר הגוהר מעל גמדה הלבושה כנזירה, היכתה בו הארה כפי שחווה
בחדר האוכל שבאולפני פיקסאר.
"האם זה סמלי שהסרט קרוי כך? האם זה סימן לכך שעלי לזנוח את
החטאים שלי ולחזור בתשובה?", הרהר.
"קאט!", צעק ושחרר עצמו מהסט.
הבימאי רץ אחריו, אך ג'ייסון דחף אותו לאחור. "יש לי ביזנס לא
גמור, ואני מתכוון לגמור אותו".
"ביזנס לא 'גמור?'", קרץ הבמאי. "מה שתגיד", השיב ג'ייסון.

כנסיית "אווה מריה", דאונטאון בוסטון. כאן הכל החל מבחינת
ג'ייסון. הוא גדל בתור נער מקהלה אירי-קתולי אדוק, עם אמא
פריג'ידית ואבא אלכוהוליסט חובב ציטוטים מפסוקי תהילים. איפשהו
בגיל 12, לאחר שאביו מת משחמת הכבד, עזב את הדת.
הכומר או'ריילי ניסה לדבר על ליבו של הנער, אך ללא הועיל.
במקום ללכת לכנסיה למיסות המסורתיות, היה מסתגר בחדרו ומחקה את
הסינתיסייזר המצ'וקמק שקנה לו אביו לפני מותו.
כך פיתח ג'ייסון את כשרונו הווקאלי הייחודי.

"סלח לי אבי, כי חטאתי", התוודה ג'ייסון בתא הוידויים.
"במה חטאת, בני?", שאל הכומר.
"ובכן, חטאתי בתאוות בשרים. ביהירות. אה כן, וגם דובבתי סרטי
פורנו למחייתי בעשר השנים האחרונות".
"באמת?", התפלא הכומר. "מה למשל?"
"על שובר הקופות "מכסחי הישבנים" בטח שמעת. בודאי גם שמעת על
"בתולה? בתולה באוזן!"
"בטח ששמעתי על "באוזן". האפיפיור חולה על הסרט הזה והוא מעריץ
מספר אחד שלו!"
"באמת?!", תמה ג'ייסון. האפיפיור?"
"כן, כן. חכה איזה שוס זה יהיה ברגע שהוא ישמע על כך שעשית
וידוי אצלי כאן. הוא בטח יתחרפן!"

והשאר היסטוריה.
האפיפיור החזיר את נשמתו לבורא עולם ב- 03/04/05.

מוקדש ליוחי השני. גבר-גבר (בבגדי אישה).