הגיעה שעת החשיפה. היא נשבעה לעצמה שיום אחד היא באמת תפסיק עם
השקרים אחת ולתמיד, תהיה מה שהיא רוצה להיות בלי להתחשב
באחרים. קשה לה... היא תמיד הייתה מזוייפת, לא משנה איפה,
ואלוהים... היא עושה את זה כזה טוב! כולם סומכים עליה, מדברים
איתה פתוח, גלוי, והיא באמת מקשיבה ומייעצת מכל הלב. ככה אדווה
- הילדה החייכנית והמקשיבה, קצת מוזרה ופריקית בדרכה שלה כמו
כולנו, אבל יש לה כבר את התפקיד והמקום שלה ואף אחד לא יוכל
לשנות את זה.
כל הזיוף הזה, תמיד היה קיים, אבל הוא עלה לתודעה אך ורק
בגללו! ככה זה, אין מה לעשות, כל אהבה מהווה נקודת מפנה בחיים,
וגם בחיים שלה:

20.9
"הוא נישק אותי!!! ככה זה התחיל! וואוו... איזה אומץ יש לו
(וזה מעולה כי אני בחיים לא הייתי מעיזה..). כמה זמן לא הרגשתי
את זה... ההתרגשות הזאת של ההתחלה, האי וודאות, התשוקה הזאת,
תשוקה - זה תמיד נשמע לי נורא טלנובלי, נורא זקן, אבל זה מה
שזה... בכל אופן, גילינו אחד לשני שאנחנו מאוהבים, כמובן שזה
היה הגילוי הראשון בשביל שנינו, כי יש לנו אגו יותר מדי
נפוח... שזה גרוע!
עכשיו חזרתי ממנו, הכל נורא טרי, החיוך עדיין מרוח לי על
הפנים. כל כך הרבה זמן לא הייתי קרובה לגבר, רציתי המון זמן
חיבוק אוהב, חיבוק מגן, שישמור עלי, וקיבלתי! הוא ליווה אותי
עד הבית, ובקושי נפרדנו..."

כן, ככה נשמעת בערך כל נערה מאוהבת ומעופפת שבקראש על איזה
אדיוט שפגשה במסיבה. אדווה כתבה מעט מאוד ביומן הסודי סודי
שלה, אף אחד לא ידע על קיומו, היא הרי מזוייפת ותמיד היה בה
הפחד שזה יפול לידיים לא נכונות - שזאת אומרת בעיקר החברים
הקרובים שלה... מוזר? כשלומדים להכיר אותה, מבינים שיש כאן
אגוז נורא קשה לפיצוח, בינתיים רק אחד הצליח לגרד ממנו מעט:

13.11
"שיו! איזה עצבים, נמאס לי להשתנות בגלל בנים! אני אוהבת אותו,
כל כך אוהבת אותו! אבל למה אני לא נאמנה לעצמי?
כאילו, פאק, אני זאת שמייעצת לכולם - 'לא משנה מה, אל תבגדו
בעצמכם, אל תשתנו כי זה לא שווה את זה.' ואני לא מצליחה לעשות
את זה בעצמי!
אני מרגישה נואשת, מצד אחד רוצה אותו כל כך, מצד שני כבר לא
נהנית, אין תשוקה, היא נעלמה, וגם הוא לא רוצה אותי. אני
מרגישה... זין!"

15.11
"נפרדנו! כאילו הוא ממני! כיף לי! חופשי לי! בלילה אני אבכה,
אני יודעת.
לא משנה, במילא אף אחד לא הולך לשים לב, אני הרי אלופה בשקרים
והכחשות, אני מתה לחיבוק, לעולם איש לא ידע שהוא העציב אותי,
שאני מקאנה, שרע לי! לא! אבל אני שמחה! זהו!

גירד? לא גירד, לא פיצח, ולא נעליים! הוא כן מכיר את אדווה,
ולא מעט, אבל לא מספיק בשביל לרצות אותה. אדווה הבינה שהוא לא
טוב לה. היא כבר לא מעוניינת בו יותר, אהבה ראשונה זאת כן
הייתה, אבל זה עוד לקח לבאות.

חשיפה לא הייתה כאן, ממש לא, אלא רק ראשי פרקים! אולי אדווה
תצא מהמעטפת, והיא לא תצטרך סניגורית (אני) בשביל להסביר...
יום יבוא והיא תתרגל לעובדה שהיא נחשפת, ואז יבינו! אתם תבינו!