ענבל אייט אילוז / פתיח |
אוספת את כל הכאב בתוך בועה גדולה
ומסביב חשוך, זה עצוב ואת נשארת
עם הגיל זה משתנה, ואת כבר לא אותה ילדה
רחובות שעשו אותך פעם מאושרת
פתאום נראים טיפה אחרת
לפעמים את מוצאת את היופי
ולפעמים זה רק בערך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|