New Stage - Go To Main Page

ארבל הכרמלי
/
בשדה כלניות

ניצבה בשמלתה הלבנה בשדה בוער מאדום הכלניות;
קראתיה: "חמודה, גשי הלום!
וחבל על שמלתך הארוכה-צחורה;
הרימי קימעה".
היא צחקה, קיפלה השובל ביד
ורגליה החטובות נתגלו מיד.
התקרבה וראיתי שיער ראשה כערימת אור,
יעני, בלונדינית עם שפתיים מתחרות באדום הכלניות.
חיבקתיה בשדמה הפורחת כאש מלובה
וגופי הל מפרכס בזהבה,
הלמות לבי - כהולם לבה;
מתאהבים ממבט, ככה בשדמה.
כיתרונו הכלניות, שהרוח מעלעלת בהן בלהטיה,
נשקנו ורטבנו עד החווירו הפיות מהתשוקה ונפלאותיה,
צנחנו בלי דעת על המרבד האדום,
הותכנו כשני גזעים בבלבול לבבות,
הסתבכו האיברים כגבעולי הפרחים,
הוחדרנו בשלהבות כבצבעי פרחים ניתכים...


28/07/05



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/8/05 18:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה