אני היא מדפסת.
שעות אתה יושב
הרחק ממני, וכותב
כל שתרצה
ואחר כך מגיע
מתיישב לצידי
נותן לי הוראה,
את כל שכתבת קודם
להדפיס, זו אני שצריכה.
מדי פעם נמאס לי
מנסה לגרום לך להתייחס אלי
על כן בולעת את הדיו כולו
או שומרת לעצמי את הדף חזק
ולא משחררת,
ובמקום להתייחס אלי יפה
אתה מקלל אותי
מאיים להחליפני באחרת.
עכשיו, כשהבאת אותה במקומי
במקום לתת לי ללכת
למצוא מישהו שירצה בי
אתה שומר אותי לעצמך
זרוקה מוזנחת במחסן,
אנוכי עד הסוף! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.