ברגע שהיא נכנסה לי לחדר רציתי שהיא תלך. רק הניחוח העדין שלה,
מהול בריח סיגריות גרם לדפיקות ליבי לעלות ברמה של ריצת 2000
מטר.
לא הכרתי אותה בשם, אבל ידעתי שהיא ידידה של אחי. היא נקשה
קלות בדלת, שאלה אם היא מפריעה. הנהנתי לא, והוצאתי מן קול
בלתי רצוני מהפה. היא חייכה. חיוך כזה רואים רק בסרטים. חיוך
חצי תמים, חצי מפתה, של נערה שמגלה את נשיותה ומתחילה לנצל את
זה לטובתה. היא התחילה להתקרב, כל צעד שהיא עשתה פנימה אני
זזתי אחורה עם הישבן. עצבן אותי שאני מרגיש ככה, אני הרי מבוגר
ממנה בלפחות חמש שנים. אם מישהו צריך להיות חסר ביטחון ליד
מישהו, זה היא לידי. שאלתי אותה איך קוראים לה, בליווי התנצלות
על כך שאני עדיין לא זוכר. היא חייכה שוב את אותו חיוך מתוק
ואמרה סיון. רציתי לזמר "אם תזכרי אותי סיון" אבל עצרתי את
עצמי לפני פאדיחה נוראית. שתקנו, והבטנו אחד על השני. אם היא
לא הייתה מתחילה לדבר סביר להניח שהייתי יכול לבהות בה עוד
שעות. היא העלתה רגל אחת על השנייה, רגליים ארוכות, שזופות.
היא הייתה כל כך סקסית במיני הקצרצר שלה. אנשים שעברו חוויות
קרובות למוות אומרים שהם ראו אור לבן בוהק, ולפתע לא הרגישו
כלום חוץ מאושר. למות לא עמדתי, אבל זו בדיוק ההרגשה שעברה
בגופי במשך זמן השהייה שלה אצלי בחדר. ניסיתי לאפס את עצמי,
לבדוק מה השתנה. הרי אני ראיתי אותה כבר עשרות פעמים בעבר,
ומעולם לא התייחסתי אליה. אז מה היה שם באותו רגע נשגב שבו היא
ישבה על מיטתי?
אומרים עלי שאני האדם שהכי קל לדבר איתו, שאני מקשיב מצוין
ותמיד נותן עצה טובה. לא שמעתי מילה ממה שהיא אמרה לי. פניה
המושלמים היו מול פניי, שפתיה המלאות זזו, וסביר להניח שמילים
יצאו לה מהפה, אך כל מה שאני שמעתי היה שירה. אם תבקשו ממני
להגיד לכם איזו מנגינה, או שיר זה היה, אינני זוכר, אבל זה היה
מושלם. לפתע היא נגעה בפני, ושאלה אם אני מקשיב לה. הרגשתי איך
כל גופי נמס. התנצלתי, וסיננתי איזה תירוץ שאני נורא עייף
מהנסיעה. כבר יומיים לא יצאתי מהבית, או אפילו מהמיטה, אבל היא
לא יודעת את זה. ביקשתי שוב את סליחתה, ושיננתי תפילה קטנה בלב
לאלוהים, שאם הוא מתכנן לסיים את חיי, הוא יכול כבר עכשיו, כי
יותר מושלם מזה לא יכול להיות. בלי ששמתי לב כבר היינו ממש
קרובים אחד לשני, ויכולתי להרגיש את נשימותיה על פניי, ושערות
רגלי הסתמרו ממגע חולף על רגלה. הישרתי לה מבט, אל תוך העיניים
החומות הגדולות שלה והתנשקנו. בדרך כלל נשיקה ראשונה מביכה.
הרי לא מכירים, שיניים מתנגשות, ראשים לא מתואמים. אבל זה היה
מושלם. הרגשתי בפעם הראשונה מזה שנים מאושר. בלי מילים, סגרנו
את הדלת והאור, והתעלסנו במשך שעות.
למחרת היא קמה, התלבשה, נתנה לי נשיקה על הלחי, אמרה שהיא נורא
נהנתה, והתחילה ללכת לכיוון הדלת. אפוף מתוך שינה שאלתי אותה
מתי אני אראה אותה שוב. היא נתנה לי את שוב את החיוך שלה, וזה
הספיק לי כתשובה. עוד אהבה אבודה, ושוב פעם מיטה ריקה. חברים
שלי צחקו עלי, אמרו לי שזה חלום רטוב. יפה, סקסית, מזדיינת
ונעלמת. צחקתי איתם, ואמרתי להם שהם צודקים. אבל בלילה, שאני
במיטה עם עצמי, אני עדיים מריח אותה וחולם שהיא לידי, מחובקת,
שלווה. וכך אני נרדם, עם חיוך מהדמיון, ודמעה מהמציאות.