י. יי / משעולי חיי |
מסנוורים כפנס רחוב בוהק בלילה חשוך
כל סנוור סותר את קודמו, ואני קבור מתחת לאדמה מחכה שוב לגשם
הבא...
בתפילה חרישית אוחז בשורשיי הגדועים
מביט במשעולי חיי כאדם המביט על נוף נשכח
בוהה וחושב איך הגעתי לכאן ולאן אלך?...
דרכים נסתרות, נתיבי חושך ואור
כולם כאן איתי...מנחמים והרסניים כאחד...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|