נכתב ב: 25.02.2003
מיד שמכבים את האור
הן מתחילות במרתון,
מקצה לקצה בשיא המהירות
בלי שום צל של ארגון נתקלות בקירות ההיגיון וממשיכות...
רחוק עד כמה שניתן,
מהר ככל שרק אפשר
דוחקות בצד המסלול את העייפות שלי ושלהן
לא נותנות שום מנוח, מזיעות ותשושות
אף פעם לא מגיעות לסוף המסלול שבראשי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.