במדרגות בין צללי הערפל
ינועו עקבות הניסתר.
משהו באופק יחל למלמל,
אך נדם ושתק הדבר.

גם אם יצעד ככל שיכול,
רק ישאיר סימן לגילוי
בתנועות של מרדף ימשיך במחול
האם נהג כראוי?

מכל כיווני המכשול
לא יירפו הייסורים מללחוץ
בנקל מנעליו ייפול
ובשקט יפרוץ

רגליו לא תוספנה לרקוד
ואין עוד עמדתן באדמה
וכאשר יישבר הסוד
יהיה הוא לשממה.


●●● ניתוח השיר ●●●
(יוסי רחמים)

גילוי הסוד נגלה בתהליך של הדרגה עולה

בהתחלה יש צל, ערפל- אינו מוחשי ואינו מובלט לעין

לאחר מכן עקבות הניסתר- עדיין לא מורגש
וכן צעדים- לא ניתן כלכך להבחנה (הלא הם צעדי הריקוד)
הוויה של מלמול דק ושקט הנשמע מרחוק ועדיין לא נשמע בבירור
וכן תנועות של מרדף-> נפילה-> ודממה.


גילוי הסוד מצטייר במובן מטאפורי ל-"רקדן"
הממשיך בריקודו ובצעדיו

כל עוד ימשיך בצעדי הריקוד כהלכה - בטחונו מובטח

נק' נמפנה והשיא בשיר מצטיירת כתנועות של מרדף
בהתנהגות מבוהלת ומפוחדת הרוצה לברוח בתנועה מהירה כדי לא
להתגלות.

תנועות המרדף- אינן מהוות חלק או צעדים בריקוד של הרקדן
ולכן אינן מחושבות או ניתנות לתכנון מוקדם- כשם שלא ניתן לדעת
בוודאות מתי הסוד יתגלה

התנהגות זו של הרקדן מביאה אותו לחרוץ את גורלו- כלומר לגילוי
הסוד

אך למרות זאת הוא ממשיך בריקודו, כי אין לו ברירה עליו להמשיך

עם הסוד, על אף כי יודע שהסוד התגלה.

מסביב לרחבת הריקודים יינסה הקהל כל הזמן ללחוץ עליו שיתגלה
ויפרוץ, שכן זה מהווה בפניו מכשול החפץ  בלהפילו.
ואכן הוא מועד ונופל מנעלי הריקוד ופורץ בשקט
כדי לנסות לשמור כמה שיותר על גילוי הסוד

כתוצאה מכך, רגליו לא נמצאות על הקרקע אינן יציבות בבימתו

הוא אינו רקדן המסוגל עוד לרקוד בבימתו כיוון שהיא שממה חסרת
כל.
כלומר אין לו שום בסיס הסוד הוא כבר אינו סוד.