אוהד ויצמן / ליל חמסין |
טיפות זיעה נוטפות כטיפות גשם
נוקשות על האדמה היבשה
תיק תק כמו תיקתוק שעון נוטפות
מיופח ועם זרועי מוחה את הרטיבות שעל מצחי
מוציא את המימיה מהתרמיל
לוגם אט אט נוזל קריר
שותה לי לרוויה
אך הזיעה כשעון נוטפת
תיק תק תיק תק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|