סיינט ג'ורג' / עוד יום של מחר |
ואתה נוגע לא נוגע.
רואה רק דרך הידיים,
את גופך המשגע.
נושמת חטופות,
רק בכדי להמשיך להרגיש
אותך.
מפחדת שתעלם אל בין הצללים
עם עלות השחר.
מפחדת שוב להתעורר לבד
אל עוד יום של מחר.
אבל עכשיו כולך כאן
וכולך שלי.
ועל שפתייך אותה הבטחה
שזה לא יגמר לעולם.
חיה כל שנייה, כל נגיעה, כל הרגשה
כל נשימה, כל לחישה.
מתמסרת לכל רטט
לאותו השקט שבא איתך.
לאושר של אהבה.
ובוקר מפציע
ושבה ההכרה שאינך
ולעולם לא תהיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|