מה עשית לי, אישה ?
מה עשית ואני לא מכיר אותך.
ואני לך נשבע,
לא ראיתי אותך מעולם.
ואני רק רציתי לחזור לאשתי ולשתי בנותי,
שציפו אז בבית
ורצו שאפשוט את מדי.
ואני, את עצמי,
כבר בניתי שלושים ושלש שנה.
בידיי, תאמיני,
ידיי, שעשו את הכול.
לא הזקתי לאיש, רק תמכתי,
ככל שהיה ניתן.
לביתי, שהיה עולמי, רק רציתי לחזור.
מה עשית לי, אישה ?
מה עשית ואני לא פגעתי בך.
איך יכולת כך לשרוף
את נפשה התמה של ביתי ?
מי נתן לך הזכות להפר כך פתאום
את כללי המשחק ?
מי לחש לך פתאום, שם בצומת,
שאת אלוהים ?
מה עשית לי, אישה, שם בצומת ?
ולמה קטלת את חיי ?
איך החלטת פתאום, שהיגיע יומי ?
ואני, רק רציתי לחזור לאשתי ולשתי בנותי,
אבל את, הרוצחת, קטעת את הכל.
פזמון:
הו, כמה כואב לי.
הו, כמה כואב.
הו, כמה כואב לי,
שאני, מהדרך הזו, לעולם לא אחזור.
(מתוך "רוק ונוזלים אחרים") |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.