על אלוהים וגלגול נשמות
(בהמשך להגיגיי בפורום של טרוי)
http://www.troy.co.il  

אם, כפי שטענתי במאמרים הקודמים, אין בעצם אלוהים שנמצא מולך
אלא רק אינסוף הנמצא בכל ובכל זמן ואם, כפי שטענתי, אין בריאה
כי אין זמן, אז כל נושא גלגול הנשמות דורש בדיקה מחודשת.

לא, אין גלגול נשמות כפי שאנחנו עשויים לדמיין את התהליך,
אנחנו לא "מתגלגלים" לשום מקום.
אם נחזור לפיזיקת הקוואנטום, אנחנו בעצם נמצאים בכל זמן ובכל
מקום, זו רק התודעה שלנו שמתעקשת לסלק את שאר האפשרויות
ולהתייחס רק למציאות המוכרת לנו. ובמעבר חד לתורת המיתרים, אם
כל הריבויים בטבע הם רק ביטויים לאחדות אחת, אז אנחנו האינסוף
שמתגלגל לכל מה שקיים.

כך שבדיוק כמו שאנחנו לא באמת "מתגלגלים" מיום האתמול אל המחר,
למרות אשליית הזמן העיקשת, באותה מידה אנחנו לא באמת "מנתרים"
מתקופת חיים אחת לאחרת, אלא אנחנו נמצאים בו זמנית בכל תקופה,
אין גלגול קודם וגלגול הבא, הגלגול הקודם שלך יכול להיות באותה
מידה בעתיד. והכול מתגלגל בכל דבר, אם תחפש את הישות המוגדרת
שהיא אתה במקום אחר חוץ מאשר בהווה, עוד תבין שאפילו מחר לא
סביר שתישאר בדיוק אותו אדם.
אז לא, זה לא שבאמת היית יוליוס קיסר - ואז חזרת כדי לתקן את
מה שעשית, התשובה הנכונה היא שכולנו היינו נפוליאון, כולנו
היינו יוליוס קיסר, כולנו חזינו בבריאת העולם בעיניים משתאות.
תמיד יכול להיות שזה לא מדויק, לפסול ככה את הרעיון של גלגול
נשמות אישי, אחרי הכול גם הרעיון שאני אותו אדם שהייתי אתמול
הוא בדיה ועדיין הוא מעניק משמעות לחיי. אז מאוד אפשרי שכמו
שהקארמה, אם נקרא ככה להיגיון האנושי המחפש משמעות, ממגנטת
אלינו את שבבי הברזל של האתמול והמחר, כך ייתכן באותה מידה
שהאסוציאציות העולות באדם לגבי תקופת חיים אחרת כן קשורות
במידת מה אל הכאן והעכשיו.