הכל צפוי והרשות נתונה
(מתוך הגיגיי בפורום של טרוי)
יש בחירה חופשית ורצון חופשי. ככה לפחות אנחנו מנסים לחשוב, עד
שאנחנו נתקלים בכתביו של ברוך שפינוזה שעלול לאתגר תפיסה זו.

אם תשאלו איזה ברנש שפגשתי, שדי מתעניין בפיזיקת הקוואנטום,
האימרה בה פתחתי הגיג / זיון שכל זה (מחק את המיותר) די נכונה,
אבל בשום אופן לא בצורה בה אנחנו חושבים. כמו שיש חלקיקים
רגילים, ככה לטענתו גם יש חלקיקים המכילים אינפורמציה. כמו כן
יש אינסוף יקומים מקבילים, אבל אתה לא באמת ממציא את העתיד,
פשוט יש לך חופש בחירה בניגוד לעבר. אתה בוחר מתוך זיליון
אפשרויות שכבר קיימות, את האפשרות שלך, אבל היא בכל מקרה תיבחר
בהסתברות כלשהי, כמו גם שאר האפשרויות האחרות. ככה שמה שאני
כותב פה כבר נכתב פה אינסוף פעמים, חלקן בשינויים קלים, או
בעצם היה כתוב פה מאז ומעולם, כי הזמן הזה, שרץ בכיוון אחד,
הוא די אשליה. אז בעצם אנחנו לא עושים ממש משהו מנקודת מבטו של
האינסוף הבלתי משתנה, אבל יש לנו את כל אפשרויות הבחירה שבעולם
מנקודת מבט אחרת.

אבל כשחושבים על זה, אין לנו בעצם נקודת מבט אחרת מזו שלנו,
שבה אנחנו בעלי אפשרות בחירה, אולי בגלגול הבא נהיה תולעת חסרת
מודעות או לחילופין האינסוף, בינתיים היקום הזה הוא כל מה שיש.