עיניים נשואות אל על
מבקשות ברקי האל
וגאולה וכפרה ורווח והצלה
לנו ולכל עמו ישראל
כשהאביב מאוס עוד בימיו הראשונים
והלב אינו קורא ציפור
ובכל חיוך מהול היסוס מזעם החיים
קורא אני לחורף שיחזור
צהריי עמי כבר נצבעו סגול שקיעה
ושקיעת ימיי באודם הזריחה
ולאן לקחו רוחות הים את תפילותיי
אם לא למחוז חפצן,לאן?
וליבי, כאב ליבי לי על ליבי
הפועם, החולם, הנודם
ולא, לא אתן ליבי לידום
כי לא יזכה הוא לחלום
ובאין חלום אין כח בו לפעום
ידיים בתחינה אל על
וליבי- היכן הן חברותיי שואל
גאולה וכפרה ורווח והצלה
לנו ולכל עמו ישראל