דלת נסגרת בטריקה,
עוד חולה נפטר,
רכבת נוסעת בשריקה,
כבר הכל נסגר.

יבבת תינוק נשמעת,
עוד ענף נשבר,
כל האנושות נבלעת,
כך הכל נגמר.

אך אנחנו נמשיך ללכת,
על השביל הצר,
ממש באמצע השלכת,
כשבפה יש טעם מר.
כן נמשיך לרוץ,
למרות כל הקשיים,
כן, נרשמנו למירוץ,
שקוראים לו החיים.

עוד סיגריה שעישנו,
עוד חלון נפתח,
עוד חיים היום נוצרו,
מישהו כאן נרצח.

והזמן ממשיך לדהור,
כבר הגיע סתיו,
אי אפשר כבר לעצור,
כן הפנינו גב.

אך אנחנו נמשיך ללכת,
על השביל הצר,
ממש באמצע השלכת,
כשבפה יש טעם מר.
כן נמשיך לרוץ,
למרות כל הקשיים,
כן, נרשמנו למירוץ,
שקוראים לו החיים.