סביב שולחן שעל הטיילת
ישבו בתולות במפגש פטפטת.
אחת סיפרה לכל היתר
שבחלומה עלם עז ועיניו - רשף.
השניה דובבה שכבר מאמש
חזה זע, נע ורועד בלי הרף
מחתיך יהיר שעבר ורמז
ומלבושיו - כבגדי חג.
השלישית שחה
שזרועות כושי זינקו עליה בלילה,
שיני תאווה ננעצו בבשרה וכבולות היו ידיה;
כאשר הקיצה - מצאה כתם דם על לובן שדיה.
הרביעית צחקה וטענה שאפילו שבעה גברים
לא יוכלו יחדיו לעגוב כמו בן-בקר יחידי
ולראיה - פר המקנא לרעהו
מיד דוקר בקרניו את משנהו.
החמישית הצהירה שחומדת צעירים
שיוכלו להיות לגברים
ועם אחד שכזה - לא תצטרך שוב לחפש
עד העת שהיא כבר תזדקן ותתייבש.
השישית דיווחה שאתמול השקיפה אל הנהר
וראתה עלם חמודות שחרחר
שהיה רוחץ במימי הנהר
וגביש חי על שוקיו בער.
השביעית קמה ושאלה את כל הבתולות:
"למה אנחנו יושבות פה גלמודות?" -
כי בכל פינה ושביל מצויים גברים תועים
אשר רק נשים צעירות וחטובות מחפשים?"
המשיכה והציעה להתגבר על הבדידות
בחבירה של זו לזו כבת-זוג
כי מי בעצם המחרים יחסים בין נשים
אם לא הגברים שרק על עצמם חושבים?
והשמינית... כבר לא חשוב מה אמרה
חבורת הנשים הייתה כבר מלוכדה
הוצת רשף אחר רשף, המפגש נהפך לנשף
וכל הנשים כבר לא היו בעניין של גבר.
27/07/05 |
