זמן רב עומד בינינו כוח מרחיק
זרימה מעגלית של מיסתורין ובלבול
התגלגל בשפע בפריחת האביב, לעיתים פסק בזמן מבול
עד ששקע בביצה אפלה בה הזמן לא עבר
שם אור היום ושקט הלילה נאבדו והכל נבל
בזמן אחר בליל קריר
כמהותיי לדבר גוועו,ב רגש עמוק ושביר
הדבר לא חזר אליך ברוחות הקיץ ושקע בקבעון
נשארה בידיי קשת, כמאחז סופי של אהבה וזכרון...
אפשר ללמוד ממנו... מישהו אמר
קשה לתפוס אבל זהו, כבר חלק מהעבר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.