עומדות היו רגלי בשערייך, ירושלם
שפתי עמדו דומם על משמר, הפלשתים הלוטשים
אך לבי זעק בחזקה
רוחות החרף ציננו את עצמותי
אבני הקדושה החמות הקפיאו את כפותי היחפות
ושפתי החלו ללחוש
בשקט... בשקט...
התעוררי, התעוררי
כי בא אורך קומי אורי
עורי עורי שיר דברי
אך נדם...
נכתב לאחר ביקור בהר הבית |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.