אין כמוני בשמים! אמרה השמש ושחקה
והירח שוב הביט בה במבט של מועקה
האור שלי כל כך נצחי, האש שלי כזאת גדולה
כי תמיד אני נשרפת, אך לעולם לא מתכלה.
אתה, ירח, סתם ראי.
אתה זורח את אורי.
מאור חיוור בלי אש, שלא בוער
רק בזכות האש שלי אתה בכלל זוהר
ואם אני לעברך איזה מבט מחטיפה,
זה רק כדי להתרשם מכמה שאני יפה!

אוי שמש, מה יפה את, אך כמה את גאה
כלל לא מבינה את את כל המשוואה
להבתך אותי הרשימה, אך את כל כך צעקנית
יושבת במרכז הבערה, עם הבעה של שחקנית
את זקוקה, אמר ירח, לעבדך הנאמן,
בדיוק כמו שהמוזה צריכה את האומן.
דעי לך, שאני זה שמכוון את הנשמות האבודות
ובחסות החשכה, רק לי הן לוחשות סודות
כי רק אלי כל העיניים כולן נשואות
ורק אני מסוגל להביט בך ישירות.