שחר וינשטיין / אהבת אישה לאישה |
צובטת בלי קול בלבבי,
מחניקה את נשימתי,
משהה את פעימות ליבי,
מעוררת בי מתים.
אהבת אישה לאישה
שואלת בי תשובות
ופורמת בי קשרים,
צובעת עולמי
בגוונים על גוונים אפורים.
הפסיפס העמום של זכרונותיי
מתערבל מולי בסערה חורפית
וענני הסופה שסגרו עלי-
ברקיהם מאירים בי רק דמות ראשית
אחת-
אהבת אישה לאישה
שצובעת את נשמתי.
24/9/01
ליל החורף הראשון
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|