פתחתי את הקובץ ולפני נגלה מכתב ובו הדברים הבאים:

אנדרה דוסו היקר
איתרנו את מיקומך ואתה נמצא בידיים בטוחות.
למרות זאת חשוב שתשים לב ותפקח עיניים, מכיוון שסוכנים שלנו
ושל "הלבקן"בדרכם אליך. היה עירני! שלושה פיצוצים יישמעו בעוד
מספר דקות ולאחר מכן המכונית תשקע למקום בטוח. אם לא ישמעו
שלושה פיצוצים בדיוק או במידה ותשמע הונגרית, נעל את
הדלתות!
הרם את החוצץ בינך לבין מושב הנהג ונעל אותו במצב מורם!
לאחר מכן הרוס לגמרי את המחשב , מכיוון שאם "הונגרים"
יתפסו את המחשב הזה, בוא פשוט נגיד שמלחמת העולם השלישית לא
תיראה רחוקה כל כך...
אל תהרוס את המחשב אם המכונית שוקעת!
תקבל הסברים על הכל בהמשך.

                        "היידי בת ההרים"

מזל שאף אחד לא דואג... אני הולך למות! אני מרגיש את זה!
חשבתי.
השקט במכונית החשוכה הטריד אותי.
עוד יותר הטריד אותי שברנו 19 הותקן חוצץ בין תא הנהג לנוסעים,
יותר מזה הטריד אותי שמי שכתב את המכתב ידע היכן אני אהיה ואיך
יראה האוטו... אבל מצד שני יכול להיות שההודעה נשתלה ע"י גורם
אחר בזמן שישנתי, ויכול להיות שזה תרגיל!

לפתע נשמעו דיבורים בהונגרית ומיד לאחריהם שלושה פיצוצים.
נעלתי את הדלתות והרמתי את החוצץ, אך חיבקתי את המחשב והצמדתי
אותו לבית החזה שלי.
פתאום, כמו ברכבת הרים, החלה המכונית לצלול מטה.
ראשי נחבל במיני בר - שעד לאותו רגע לא ידעתי על קיומו.

התעוררתי על שולחן ניתוחים קר.
ניסיתי להתיישב, אך חוטים המחוברים לאלקטרודות שהוצמדו אלי
מנעו כל תזוזה שלי.
הראיה שלי חזרה לפוקוס והפסקתי להרגיש כמו זומבי [פחות או
יותר] כאשר חזרה אלי המחשבה הצלולה לגמרי.
חשבתי על הפאלם. היכן הוא?
אני, שוכב עירום כביום היוולדי ומחפש פאלם - על זה אפשר לכתוב
סיטקום מצליח!

שמעתי את דלתות החדר המתכתיות נפתחות ברעש של מנגנון מכני
משובח - או, פלאי העולם בו אנשים נורמליים חיים!

לחדר נכנסה אשה ג'ינג'ית צעירה שנראתה לי מוכרת: שיער אדמוני,
פניה חיוורות. ג'ינג'ית בחלוק רופאים.
המלצרית! נפל לי האסימון.