יש סימן
באוויר
סימן שכלום גדול
עומד לבוא.
אור השקיעה אוחז
בשיערי
מאדים אותו כדם
ועיניך מרחפות במוחי
פגועות
עוד מימי קדם.
רסיסים של תחושה
מנופצים
על רצפה חדשה
של בית לא מוכר.
הפעמון זועק
לתחילת סיבוב נוסף
כי הקרב כבר תם
אך לא המלחמה.
רפאים סובבים
את זה החדר
כמו מעולם לא היה בו דבר
ואולי לא צריך היה
להיות
מעולם.
את יותר טובה
יותר רעה
מרושעת
נבזית
ממה שאת חושבת
וגם האחרים כולם.
יש לך צ'אנס להוכיח
אחרת
ואת פשוט לא.
ושוב.
ושוב.
ושוב...
27.07.05
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם יש משהו
שרחוב סומסום
לימד אותי, זה
שאם אכלתי פלפל,
יש לשתות מיץ,
ושאכילה כפייתית
איננה בעייה, אם
אתה אוהב
עוגיות.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.