|
יש סימן
באוויר
סימן שכלום גדול
עומד לבוא.
אור השקיעה אוחז
בשיערי
מאדים אותו כדם
ועיניך מרחפות במוחי
פגועות
עוד מימי קדם.
רסיסים של תחושה
מנופצים
על רצפה חדשה
של בית לא מוכר.
הפעמון זועק
לתחילת סיבוב נוסף
כי הקרב כבר תם
אך לא המלחמה.
רפאים סובבים
את זה החדר
כמו מעולם לא היה בו דבר
ואולי לא צריך היה
להיות
מעולם.
את יותר טובה
יותר רעה
מרושעת
נבזית
ממה שאת חושבת
וגם האחרים כולם.
יש לך צ'אנס להוכיח
אחרת
ואת פשוט לא.
ושוב.
ושוב.
ושוב...
27.07.05 |
|
|
"ואז הוא שאל
אותי מה השעה
כזה? ואמרתי לו
שמצערת אבל אין
לי שעון אז הוא
התעצבן ושלף מין
גרזן כזה ופיצח
לי את הגולגולת,
וכך הגעתי הנה.
ומה אתך?" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.