|
נוצה אחר נוצה
כך תלשת לי את הכנפיים
אני, שקראת לי מלאך שומר
נשארתי עירום ובלי טיפת זוהר
ועל כל נוצה שנשרה ממני
לא הזלתי דימעה
כשזה נגע אלייך
הייתי תולש אותן בעצמי
כל מה שיגרום לך אושר.
כך, לאחר שנתלשו כל הנוצות
נותרתי בן אדם- פגיע ככולם
וכבן תמותה
הנחתת עלי את המכה הסופית
ללא נוצות שיגנו עלי
ליבי נותר חשוף ונשבר לגמרי
עכשיו אפילו אדם אינני
נותרתי שבר כלי
צל חיוור של דמותי בעבר
וככזה, תקוותי היחידה היא
שלא אהפוך לשטן
ואם זה מה שאלוהים מייעד לי,
אם זהו גורלי אבי
בוא וקח את בנך אליך כבר עכשיו |
|
|
הלכתי לכיכר
רבין, איפה
שרצחו את רבין,
עמדתי בנקודה
שרבין עמד בה
פעם אחרונה,
עברה בחורה עם
כלב, בדיוק
כשחשבתי כמה חבל
שלאה כבר לא
בחיים, זה גרם
לי לזיקפה.
שאלתי היא:
האם אני
נקרופיל?
זאופיל?
או סתם
נוסטלגי?
יוסי עמוס חזה,
בשאלה ליגאל
עמיר או לאחותו
הדס עמיר, תלוי
את מי שואלים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.