דמעה בודדת צללה
את מורד לחיי
כשמילותיך המרגשות
שברו אותי.
מזל שלא ראית
ליבי הלם כפרא
כשמסרתי את נשמתי
בידייך הענוגות הרועדות.
מזל שלא שמעת
ואני,
דווקא שמעתי
את הלמות ליבך המפרפר חסר אונים
ואני,
דווקא הרגשתי
את הזרם שחלף בגופך,
אוחזת בגופי כבקרש הצלה.
כי קוללתי ביכולת לקרוא בין השורות
וידעתי, וידעת גם את
כי לעולם לא ניפגש
ואהבה זו, הצורבת כמו מכווה של אש
תימחק,
לקול גוויעת צלילי
מקלדת |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.