תני לי ידך, יפה שלי
כי כה יוקדת ידי שלי,
וצר לי על החום שהולך לאיבוד;
יכולתי להלהיב דמך בשעת הפטפוט.
לא יודע מה עינייך בי רואות;
יודע כי לבי רואה בך רק יופי וחלומות
על לילה של יין, מחולות ואנחות-
כך חובת האושר, שיהא בבאות.
איתך עורג כל יום להזיות חדשות,
איתך עיניי חומדות
ללהט פני אישה בין השמשות,
איתך אינני צריך את לבי לרמות.
בואי, היי לי ברוכה בפראות חופשיה,
היי נידה מולי כחווה; עירומה ושזופה,
בואי אליי אל ההרים;
למה אנחנו מחכים?
הנה, מולנו, האושר שולח לנו זיק
ואווילי בשבילנו להחריש
כאשר כל נים ונים מתגעגעים
להרוות בנשיקות גופים נסחפים.
משתצאי ממני רוות-עונג ועינוג
ייראה לך כל חלום כאושר פתור
ומאז רק אותי תרצי ותחפשי
עבור רגעי אושר נוספים.
27/07/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.