ליאת גרוסמן / אור |
ורואה כהרגלך מסביב רק שחור.
ולרגע אחד מבינה מצבך
פוקחת עיניים ורואה שדה מולך.
הכול פורח, מלבלב
שמח ועליז
ובעצם מבינה שעינייך עצומות היו
(זה כל התרגיל).
אז למה לעצום עיניים
ולדמיין הכול שחור?
כאשר פקוחות עינייך ומסביב הכול אור.
למה לתת עצמך ליפול אל תוך התהום
כאשר ביכולתך ליהנות בשדה
ולרוץ עם כל החוויות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|