מוקדש לאחותי  נטע


הים מתפנק על החוף
ומזכיר לי ימים שנשכחו
ימים ארוכים, ימים יפים
ימים שהיו ואינם

אופק ילדותי משתקף מן המזח
ועקבות שהותרתי על החוף לפני שנים
שהים הספיק למחוק אלפי פעמים
צצו שוב ועלו, כמו באותם ימים

ושרשרת הצדפים שהתנפצה לרסיסים
התחברה שוב בתוך ידי, כמו במופע קסמים
ואני נסחף אל אותו טיול משותף
אל חוף הים, אל חוף הים המוכסף

ולפתע פתאום, שוב יד אחזה בידי
ידך החמה שוב עצרה בעדי
ושמרה עלי מפני סלע גדול
ותמיד דאגה שאני לא אפול


אותו חלום ישן
שוב עולה ומותיר עשן
לו רק היית פה איתי עכשיו
לו רק היית