|
ואבקש סליחה משיר
על קוצר מילותיי
על כך שרגש משתולל
קופץ בין שורותיי.
על עקומות של כתב ידי
על כך שהריאות
בלי לסיים את שורתי
בקושי מתמלאות.
שפתיי פצועות ונשוכות.
אך שירי שלי יסלח
על היותי נאמנה
ומסורה כל כך. |
|
|
פומפיה, שיניים
תותבות,
קסילופון,שמעון
פרנס.
מתוך: 1002
דברים שלא הייתי
לוקח איתי לאי
בודד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.