לאון אידלמן / שוב?! |
ידך מורמות מעל ראשך
וקנה האקדח קודח בנחת על ראשך
פניך מתעוותים לאור הידיעה
שכל חייך לא עשית דבר
אתה לא תכאב
והיא לא תשכב
עננים כיסו את שבילך
ודרכך הסתירו פניהם ממך
עוד יבוא היום
ודברי עוד יזכרו
כמהות דרך העפר
כי מאפר אתה
ולעפר תשוב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|