מי-טל רחמני / רק לעצמי לשקר ידעתי |
רב כאבי ככאב אבלה.
גם את עולי קיבלתי כמוה:
ללא רצון ועם המון אכזבה.
גם את דרכי כדרכה אל תהום,
דרך תלולה ומדרדרת,
יד אלוהים לא פסקה בי לגעת,
יד הגורל עליי עוד צוחקת.
כל תחנוני וכל מאווי,
פחד מכל אמונה תפלה.
למה לא קראתם לי הפעם
שוב כזבתם, נמוגתם באפלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|