קארין אור / בין הצללים |
ואתה רק חיכת שיגיע הסתיו
שתוכל שוב לנדוד לעבר החום,
מעבר להרים
מעל התהום
רודף אחרי השמש
בלעדיה אבוד
סופג את כולה
מרוויח עוד שניה של שפיות.
אולי זו אני שלא מבינה
שבלעדיה אין לך חיים,
אין מנוחה.
אתה שוב מצייר את השמש
מורח בקווים עדינים.
נמצא בעולם משלך
נגיעות רכות של גוונים
המבט שלך בוהה
מסתכל דרכי
שוב אתה ילד בעיר של צללים.
אתה לא אבוד
כי מצאתי אותך.
אתה שוב לא ילד
כי מחקתי את העבר בשבילך...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|