|
בבית הכנסת של הספרדים
אני נעטף פסי לבן מסלסלים
מתקרבים אלי חובקים אותי
חזק וברוך
אין כאן עמידה לצד ספסלי עץ נקשים
אין כאן זויות חדות
בבית הכנסת של הספרדים ריפודים כחילים
שיעול הגבאי שיעול עמק
אחרי פטום קטרת בין הערבים
הם אומרים לי תעשה ברכה
ובשעור ההלכה
שלחן ערוך מטעמי שוק צבעוני
רבי חיים במחילה מכבודך
כבר הגיע זמן ערבית. |
|
|
יגאל, מאז
שהתחלנו להיפגש
בחשאי כל הזמן
כואב לי הראש;
תביא איזה
שניים-שלושה
כדורים ככה...
זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.