מאיר מזרחי / דמעות השמים |
נוזלות כסכין,
חותכות בשרי,
פוצעות פצעי שחין.
אטבול במים,
מים מלוחים,
בנחלי דמעה, קולי אשמע,
קול קורא למנוחה.
מים מלוחים נעטפים ושורפים,
בחזיוני והרהורי שוב אין מלאכים.
הן, זו התרופה הדרך לגאולתי,
הדרך שבה אוכל ביותר לצאת לחופשי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|