זהו סרט שרץ בראשי על אהבה,
אין זו מציאות אמיתית,
או משו שווה ערך מספיק
כדי להתאמץ ולגעת בו.
קליק אחד, ופיצוץ, ושרפה בלב.
"מדוע לו לרצות בי?"
שאלתי.
ואת רק הנהת בראשך לסירוב מילותיי.
קבלי את עצמך בשלמות, אמרת.
וכשרגלו דרכה בחדר,
התמלאתי כולי זרמים.
נפשי געשה בתוכי,
ורציתי לצעוק את הסרט שרץ בראשי על אהבה.
אבל לא העזתי להראות את עצמי בפניך.
לא קיבלתי את עצמי בשלמות.
דחקתי את רגשותיי לפינה
ועצרתי את גופי מלהתמכר אליך.
בחושך עיניי הספקתי לראות,
את הצללית שלך הולכת.
ונשארתי דחוקה,
אי שם, בפינה חשוכה.
ללא כל רמז על מחשבותיך,
ביקשתי את עצמי להראות.
אך כבר היה מאוחר מידיי להעז,
ואתה ביקשת לעזוב.
26.7.05 |